הסנונית הראשונה של החופש הגדול כבר כאן.
בין אם את משתייכת לצוותי ההוראה, ובין אם את אמא לתלמידות,
לחופש כנראה יש השפעה על היום שלך, בין היתר על האכילה.
אין מתאים יותר מהנושא שבו התחלנו לדון.
כדי לתת לנו כלים לעבור את התקופה עם אכילה מאוזנת.
הנושא שלנו על הפרק הוא חשקים לפחמימות ומתוקים.
בפוסט הקודם דיברנו על המניעים הפיזיולוגיים,
הפעם נתמקד בגורמים הרגשיים וההתנהגותיים.
אצל כולנו קיימת תופעת האכילה הרגשית, וזה בסדר!
ההבדל הוא בתדירות, בשליטה, בבחירות ובתוצאות.
מהי בעצם אכילה רגשית?
במשפט אחד: אכילה שלא לצורך קיומי ולא מתוך רעב, "אכילה מיותרת"
בד"כ אכילה רגשית תתבטא באכילת יתר ובמשיכה לפחמימות.
המטרות שלנו מול האכילה הרגשית:
- להפחית את התדירות בה היא מופיעה.
- לשלוט בבחירות שלנו בזמן שהיא נוכחת.
איך מזיזים את החשק הצידה?
כשנכיר את הטריגרים לאכילה המיותרת,
נוכל למנוע או להפחית אותה, ולשלוט בה בצורה מאוזנת.
מה מפעיל את המנגנון הרגשי?
1. הרגלי התנהגות
אנחנו נוטים לסגל לעצמינו ולילדינו דפוסי התנהגות,
אם נזהה אותם נוכל להקנות כנגדם דפוסים חדשים.
לדוגמה:
אני צריכה לסיים את הארוחה עם משהו מתוק.
היה לי יום קשה, מגיע לי גלידה כפיצוי.
הילד נפל נרגיע אותו עם ממתק.
המטרה שלנו לסגל הרגל חדש ולצאת מהתבנית הקודמת.
נזהה מה גורם לנו את הצורך באותה אכילה, מה יכול להוות תחליף טוב יותר,
ונתאמן על הקניית הרגל חדש. כל הרגל חדש נטמע, עניין של זמן והתמדה.
2. חסך וחסר
יתכן שמתוך רצון לשמור על הבריאות או לרדת במשקל יצרנו תפריט חסר.
מעבר לאבות המזון שצריכות להיות כלולות בתפריט, לא פחות חשוב הוא הצורך בהנאה.
דאגי שהאוכל יהיה אסתטי, טעים ומגוון. שהארוחה תהיה מהנה.
תפריט שמשאיר אותך בהרגשה של פספוס וויתור אינו מחזיק לארוך זמן,
אז ברגע קטן של משבר ועייפות תגיע אכילת "תשלומים" לכיסוי החסר.
3. מתח וסטרס
כולנו חיים היום בעולם תובעני, שגרה עמוסה ומרדף מתמיד אחר הספקים.
מתח נפשי, לחץ וסטרס מעלים את רמות הקורטיזול בדם,
מה שגורר שינויים וחוסר איזון ברמות הגלוקוז והאינסולין, ומעורר את הדחף למתוק.
נסי למתן את הלחץ בסדר היום שלך עד כמה שהדבר תלוי בך,
במקביל חפשי דרכים אחרות שיתרמו לך להרפיה ורגיעה,
כמו תרגילי נשימה, הליכה, פילאטיס, זמן קריאה, שיחה עם מישהו קרוב וכד'
4. מצב רוח ירוד
מצבי רוח הם משהו דינמי שעובר על כולנו בגלים.
טבעי בהחלט לחוות עליות ומורדות המשפיעות על הרגשות שלנו.
בזמנים כאלה אנחנו נוטות למצוא נחמה במתוקים מכיוון שהם מעלים את רמות הסרוטונין במוח.
הורמון הסרוטונין נקרא הורמון העונג, והוא משפר את מצב הרוח.
טוב לדעת שגם לאגוזי מלך ותה ירוק יש השפעה על רמת הסרוטונין.
השיטה הטובה ביותר להעלאת רמות הסרוטונין ושמירת לאורך זמן היא ע"י פעילות גופנית,
בעיקר פעילות אירובית שידועה ביותר כמשפיעה על העלאת מצב הרוח.
לסיכום,
בכדי להתיידד עם האכילה הרגשית שלנו ולא להיאבק בה,
יש צורך להתבונן פנימה, להכיר את הצרכים המשתנים שלנו ברגעים השונים,
ולספק לעצמינו כלים חילופיים שיתנו לנו מענה אמתי ויעיל יותר.
כך נוכל לשלוט ברגשות, לבחור באכילה שתספק הנאה ללא חרטות ואכזבה.
מאחלת לך התבוננות מחכימה ונעימה.
אתך בתהליך – שירה
נהנית לקרוא? רוצה לדעת עוד?
בכדי לקבל כל פוסט חדש לתיבת המייל שלך הרשמי כאן
